ההתחלה הייתה צנועה למדי. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 נערך מחקר במשרד ההגנה האמריקני בדבר דרכים אפשריות לשמירת הקשר בין מוקדים צבאיים ושלטוניים שונים בתנאים של התקפה על ארה"ב. המסקנה היתה שיש להקים ערוצי תקשורת חלופיים, על מנת שגם במקרה של מתקפה גרעינית - תיוותר דרך להעברת מידע.
לאחר כמה שנים הגיע הדואר האלקטרוני, בשנות ה-80 פותחה מערכת שמות המתחם (DNS), שאפשרה להשתמש בשמות של אתרי אינטרנט במקום כתובות מספריות בלתי ידידותיות.
|